טוביה- מהתנ"ך עד הפלמ"ח

74 שנים למלחמת השחרור וקום המדינה. טוביה גולדמן מדליק את אבוקת הזכרון של לוחמי חטיבת הראל, פלמ"ח בבית העלמין בקרית ענבים

תמונה וטקסט באדיבות מר יוני אמיר, עמותת חטיבת הראל 


מתוך דברי הקריינות בהצגתו כמדליק משואת הזכרון בטקס יום הזכרון בבית העלמין בקרית ענבים. שני דורות של מורשת המאבק בדרך למדינה. איזה כבוד.

טוּבְיָה גוּלְדְמָן

בן 94, נולד בתל אביב, באפריל 1928, אִייָר תרפ"ח.

התגייס לפלמ"ח בתש"ח ושירַת כמפקד מחלקה בגדוד הרביעי 'הפּוֹרצים' של חטיבת פלמ"ח 'הראל'.

בקרבות על הדרך לירושלים וסביבתה השתתף בקרב נֶוֶוה יעקֹב, שם נפצע, וכן בקרב חִ'ירבֶּת אֲבּוּ-לָאחֶם.

בקרבות על מרחב לטרון, במבצע 'יוֹרָם', נפצע שוב, ליד בּאב אֶל-וָואד, כשהחובש יִצחָק יעקֹבִּי, זכרו לברכה, שהיה אחד לפניו, נהרג, וקבור כאן, בקרית ענבים.

כן השתתף בכיבוש דִיר אֶל-הָאוָוה במבצע 'הָהָר'.

בהמשך, במבצע 'חוֹרֶב' בנגב, השתתף עם גדודו בקרבות נגד הכוחות המצריִים במשלטי רָפִיחַ.

לאחר המלחמה המשיך בשירות צבאי בגדוד 19, גדוד הזחל"מים של חטיבת 'גולני'.

עם סיום שירותו למד משפטים באוניברסיטה העברית, במחזור הראשון של הפקולטה, ומחודש נובמבר 1954 עסק בעריכת דין.

טוביה גולדמן הוא בנם של חנה והרב יעקב גולדמן, זיכרם לברכה.

האב, יעקב גולדמן, נולד ברוצֶ'סטֶר, ניו יורק, שם הכיר לימים את חנה בּלוּמֶנטָל, ילידת ירושלים ונינתו של הרב עֲזרִיאֶל זֶלִיג הוֹיזדוֹרף, ממייסדי בתי מחסה בעיר העתיקה בירושלים במאה ה- 19. חנה ויעקב עלו לארץ ישראל עם הוריו, ולאחר מכן נישאו בתל אביב, בשנת 1927.

יעקב גולדמן הוסמך כרב בירושלים ושימש כמזכירו ויד-ימינו של הרב הראשי יצחק אָייזִיק הלוי הרצוֹג, אביו של הנשיא חיים הרצוג, זיכרו לברכה, וסבו של הנשיא יצחק הרצוג, ייבדל לחיים ארוכים.

בשנת 1943 התגייס הרב יעקב גולדמן לצבא הבריטי, ושירַת כרב צבאי ביחידות הארץ-ישראליות.

עם שחרורו מהצבא הבריטי, בשנת 1946, התמנה כרב בתי הסוהר ומחנות המעצר בארץ ישראל ובקניה, מטעם הוועד הלאומי לכנסת ישראל.

אור ליום ב' באייר תש"ז, 21 באפריל 1947, שָהָה הרב גולדמן במחיצתם של הנידונים למוות, מֵאִיר פַיינְשְטֵיין ומֹשֶה בָּרָזָנִי, השְֵם יִיקוֹם דָמָם, ועשה עימם את שעותיהם האחרונות בבית הסוהר המרכזי במגרש הרוסים בירושלים. כשנפרד מהם, כששירת 'אדון עולם' נישאה בפי שלושתם, הודיע להם הרב גולדמן על כוונתו להיות עימם בעת העלאתם לגרדום, "כדי שייראו מולם פני יהודי אוהב, ולא פני בריטי אויב ".

מסיבה זו, וכדי למנוע פגיעה ברָב, החליטו השניים להקדים ולהתאבד לבד, עם שני תפוזי הרסס שהכין להם מראש אסיר הלח"י אליעזר בן-עמי, זאת בניגוד לתוכניתם המקורית, לעשות זאת רגע לפני תלייתם, בנוכחות קצינים וחיילים בריטים, שיהיו עימם וייפגעו, בבחינת 'תמות נפשי עם פלישתים'.

טוביה גולדמן, בנו של הרב יעקב גולדמן, זֶכֶר צָדִיק לִברָכָה, בעצמו לוחם ומפקד בחטיבת פלמ"ח 'הראל' במלחמת העצמאות, הדליק את האבוקה -

לזכרם ולכבודם של חללי המאבק בדרך למדינה ולעצמאותה,

לוחמי הארגונים והמחתרות,

עולי הגרדום,

ורעַיו לנֶשֶק, לוחמי הפלמ"ח וצה"ל בהקמתו

סבא טוביה מספר את תולדות משפחתו ותולדות מלחמת השחרור 

עשרות שעות צילום קסומות עם סבא טוביה בין ירושלים, הריה ותל אביב- מתנקזות לכדי הסרט 

'מסע שורשים בארץ הקודש'. 

חלמה וצילמה: נכדתו אביטל רבינוביץ-פרי. ערכו באהבה: אביטל רבינוביץ פרי ותומר רבינוביץ

מלחמת השחרור

המכתב הזה נכתב בנווה יעקב אחרי פורים תש"ח. אי אפשר היה להעביר מכתבים. שבוע לפני פסח, תקף הלגיון הירדני את נווה-יעקב  ואף כבש את מגדל התצפית של המושבה, ועמו מאות מערביי הסביבה. בערב, עם דמדומי הערב נהרג המפקד של הפעולה שלהם, והם נסוגו. אך הערבים מיהרו לפרסם שכבשו את הישוב הראשון בארץ- נוה יעקב. וכך פורסם הדבר ע"י לשכת העיתונות הבריטית. ואז הגיעו למחרת כתבים אמריקאים ובריטים ותחנת השידור של ה- BBC. זה היה פלא, "כיבוש" הישוב היהודי. 

סבא היה אז פצוע ביד שמאל וחבוש, וה BBC הציגו שאלות והוא אמר לסבא- "הופתענו לשמוע שהערבים כבשו ישוב יהודי (לרדיו של ה BBC). 

סבא ענה לו- מופתע או מאוכזב? (שהיהודים נשארו במקום…)

הכתבים באו לראיין את הערבים בנוה-יעקב, והופתעו למצוא שם את היהודים. הכתב לא ענה. זה הוקלט. 

אח"כ סבא ביקש שאחד הכתבים יעביר את המכתב שכתב למשפחתו בניו-יורק, והכתב אכן העביר להם את המכתב. 

כתובת:

השם של המלך ג'ורג' של הרחוב הוסב למלך דוד לתקופה מסויימת- כנראה עיריית ירושלים

אצל CLO-CAR OF

משרד ראש הממשלה באמצעות ההסתדרות הציונית העולמית וארכיון שפילברג -  דור תש"ח 2015

ראיון במסגרת פרוייקט תיעוד דור תש"ח - עמותת תולדות ישראל 2021

סיפורו של הפלמ"חניק שחייו שזורים בסיפורה של המדינה- כתבה בעיתון מקור ראשון

לקריאת הכתבה המלאה באתר 

 'מקור ראשון' יש ללחוץ כאן

משפחת פרבדה עם הדוד

אהובה, הלוחמת היפה למען ארץ יפה!