טוּבְיָה גוּלְדְמָן

בן 94, נולד בתל אביב, באפריל 1928, אִייָר תרפ"ח.

התגייס לפלמ"ח בתש"ח ושירַת כמפקד מחלקה בגדוד הרביעי 'הפּוֹרצים' של חטיבת פלמ"ח 'הראל'.

בקרבות על הדרך לירושלים וסביבתה השתתף בקרב נֶוֶוה יעקֹב, שם נפצע, וכן בקרב חִ'ירבֶּת אֲבּוּ-לָאחֶם.

בקרבות על מרחב לטרון, במבצע 'יוֹרָם', נפצע שוב, ליד בּאב אֶל-וָואד, כשהחובש יִצחָק יעקֹבִּי, זכרו לברכה, שהיה אחד לפניו, נהרג, וקבור כאן, בקרית ענבים.

כן השתתף בכיבוש דִיר אֶל-הָאוָוה במבצע 'הָהָר'.

בהמשך, במבצע 'חוֹרֶב' בנגב, השתתף עם גדודו בקרבות נגד הכוחות המצריִים במשלטי רָפִיחַ.

לאחר המלחמה המשיך בשירות צבאי בגדוד 19, גדוד הזחל"מים של חטיבת 'גולני'.

עם סיום שירותו למד משפטים באוניברסיטה העברית, במחזור הראשון של הפקולטה, ומחודש נובמבר 1954 עסק בעריכת דין.

טוביה גולדמן הוא בנם של חנה והרב יעקב גולדמן, זיכרם לברכה.

האב, יעקב גולדמן, נולד ברוצֶ'סטֶר, ניו יורק, שם הכיר לימים את חנה בּלוּמֶנטָל, ילידת ירושלים ונינתו של הרב עֲזרִיאֶל זֶלִיג הוֹיזדוֹרף, ממייסדי בתי מחסה בעיר העתיקה בירושלים במאה ה- 19. חנה ויעקב עלו לארץ ישראל עם הוריו, ולאחר מכן נישאו בתל אביב, בשנת 1927.

יעקב גולדמן הוסמך כרב בירושלים ושימש כמזכירו ויד-ימינו של הרב הראשי יצחק אָייזִיק הלוי הרצוֹג, אביו של הנשיא חיים הרצוג, זיכרו לברכה, וסבו של הנשיא יצחק הרצוג, ייבדל לחיים ארוכים.

בשנת 1943 התגייס הרב יעקב גולדמן לצבא הבריטי, ושירַת כרב צבאי ביחידות הארץ-ישראליות.

עם שחרורו מהצבא הבריטי, בשנת 1946, התמנה כרב בתי הסוהר ומחנות המעצר בארץ ישראל ובקניה, מטעם הוועד הלאומי לכנסת ישראל.

אור ליום ב' באייר תש"ז, 21 באפריל 1947, שָהָה הרב גולדמן במחיצתם של הנידונים למוות, מֵאִיר פַיינְשְטֵיין ומֹשֶה בָּרָזָנִי, השְֵם יִיקוֹם דָמָם, ועשה עימם את שעותיהם האחרונות בבית הסוהר המרכזי במגרש הרוסים בירושלים. כשנפרד מהם, כששירת 'אדון עולם' נישאה בפי שלושתם, הודיע להם הרב גולדמן על כוונתו להיות עימם בעת העלאתם לגרדום, "כדי שייראו מולם פני יהודי אוהב, ולא פני בריטי אויב ".

מסיבה זו, וכדי למנוע פגיעה ברָב, החליטו השניים להקדים ולהתאבד לבד, עם שני תפוזי הרסס שהכין להם מראש אסיר הלח"י אליעזר בן-עמי, זאת בניגוד לתוכניתם המקורית, לעשות זאת רגע לפני תלייתם, בנוכחות קצינים וחיילים בריטים, שיהיו עימם וייפגעו, בבחינת 'תמות נפשי עם פלישתים'.

טוביה גולדמן, בנו של הרב יעקב גולדמן, זֶכֶר צָדִיק לִברָכָה, בעצמו לוחם ומפקד בחטיבת פלמ"ח 'הראל' במלחמת העצמאות, הדליק את האבוקה -

לזכרם ולכבודם של חללי המאבק בדרך למדינה ולעצמאותה,

לוחמי הארגונים והמחתרות,

עולי הגרדום,

ורעַיו לנֶשֶק, לוחמי הפלמ"ח וצה"ל בהקמתו